ומה עם סליחה לעצמי?

השנה סלחתי לעצמי.

סליחה אמיתית, נקייה, כנה, ללא קצוות פתוחים.

אפילו לא הבנתי במשך השנים שאני צריכה לסלוח לי… על בחירות לא נכונות, על אי עמידה ביעדים, על כשלונות…

הייתי השופטת הכי מחמירה של עצמי.

בעייני לא הייתי מספיק טובה… "לא מספיק יפה", "לא זמרת על", "לא מנגנת בשביל להופיע", זה גלש גם ל"לא אמא מספיק טובה", "לא בת זוג אידאלית"… הבנתי שהתגובות של הסביבה זה רק שיקוף אלי ואל התפיסה שלי את עצמי.

ברגע שהגעתי להבנה הזאת יכולתי להתחיל לנקות ולסלוח. וואו כמה זה היה חשוב ומשמעותי ביציאה שלי לעולם.

רציתי להוציא רק חומרים מושלמים, שירים מושלמים, פוסטים מושלמים, תמונות מושלמות, כל כך רציתי פרפקציוניזם שפשוט לא עשיתי…

הסליחה אפשרה לי לוותר על תחושת ה"לא מספיק" ועל הפרפקציוניזם.

עכשיו אני פשוט עושה!

את הקליפ שצילמתי השבוע יכולתי לבטל או לדחות על עשרות סעיפים…

בחרתי לפעול בדרך החדשה, בחרתי לצלם בכל מקרה ואני כל כך שמחה שעשיתי זאת!